גיליונות אחרונים

גיליונות ארכיון

אירועים חדשים

בריג'יט קשטן- הפסיכולוגית העולה בסולם יעקב ושרה
מאת רונית נוביק

 
קשטן בביתה. צילומים: רונית נוביק

מכורבלת בכורסה מרווחת. אני עוצמת עיניים וקשובה למוסיקה הפורשת צלילים עדינים ועמוקים אל מרחב חדר הטיפולים בביתה המיוחד של בריג'יט קשטן בשכונת דניה שבחיפה. קולה של קשטן- קול סמכותי ועדין מתנגן ככלי נגינה אנושי המשתלב במערכת הצלילים הללו. קולה מבקש ממני להתחבר אל האור, להיות חלק ממנו. אט אט גופי נמלט מהמתח שאפף אותו קודם לכן ומתמלא בחום. שלווה עוטפת אותי. אני בוחרת להיפרד מההיגיון ולו לדקות ספורות ופותחת את עצמי אל עצמי.

לאחר כמה דקות התמונות מגיעות אלי: בחורה בשמלה לבנה ענודה על שיערה הבהיר וארוך בכתר. היא מתנועעת בצעדי ריקוד בתוך טירה המוקפת ים ויער. היא לבד בטירה ללא נפש אדם. השמים האפורים מתייחדים עם בדידותה. גבר לא מזוהה אוסף אותה לכרכרה והם דוהרים. אולי הכרכרה התדרדרה לתהום, התרחש שם משהו...היא מסרה לי את כתרה, את גלימתה, והתייחדה עם אהובה. ואני עם כתר ביד מקשיבה לקולה הערב של קשטן ולקולי.

את בריג'יט קשטן יכולתי לדמות בנקל כדמות שיצאה מעולם האגדות ומשתלבת בקלילות בעולמנו אנו. היא בת 56, יפהיפיה, פוערת עיניים כחולות ופוצחת בחיוך ובמבטא צרפתי קל. קשטן, פסיכולוגית קלינית בכירה, לשעבר הפסיכולוגית הראשית במרכז לבריאות הנפש בטירת-כרמל, מטפלת היום בדרך פחות קונבנציונלית. היא משלבת את הפסיכולוגיה ברוחניות ובמוסיקה אוטנטית שלה. בריג'יט קשטן היא הפסיכולוגית הראשונה בארץ אשר התמחתה בתרפיות המשלבות התבוננות בחייו של אדם בעולם הזה, ואפשרות לחזרה לעברו בגלגולים קודמים של נשמתו. היא אימצה את הפסיכולוגיה הרוחנית טרנספרסונלית וטיפולים ברגרסיות וטנטולוגיה. מטופליה עוברים חוויה מתקנת על ידי זיהוי גלגולי הנשמות שאותם חוו. בנוסף- פתחה קשטן את שער ביתה המשמש היום כ"בית התעלות": בית ספר להכשרת מורים ומטפלים בתחומי התודעה הגבוהה, ריפוי והעצמה אישית וחברתית. במקביל למטופלים שהיא מקבלת בקליניקה שלה ולהרצאות הרבות שהיא מעבירה ברחבי הארץ, היא גם מרצה באוניברסיטת חיפה במסגרת הפקולטה ללימודי המשך והשתלמויות של החוג לחינוך. בנושאי טנטולוגיה (ליווי רגשי ורוחני אל המוות) ומתן כלים הוליסטיים ורוחניים בטיפול. בתחום האמנותי היא מנגנת, מלחינה ושרה. קשטן כבר הוציאה שלושה תקליטורים של מוסיקה רוחנית המשמשים אותה גם לעזר בטיפוליה.

ביתה של בריגיט קשטן ושל בן זוגה חיים כהן מכונה בפי רבים כהיכל רוחני ומקדש. כהן אחראי לציורים בבית העוטפים את כל קירותיו ואפילו את תקרת הבית. הוא מצייר בצבעי שמן ציורים רחבי מימדים העוסקים אף הם ברוחניות ובעוצמת האותיות. יש בהם מוטיבים תנ"כיים ורוחניים, ואפילו קבליסטיים. כבן דור שני לשואה הוא מבטא נושא זה בציוריו. להבדיל מאמנים אחרים המבטאים את הטרגדיה הנוראית בנושא, כהן שם דגש על האופטימיות, הנצחיות והתקווה למרות הכאב והנוראיות. הצבעים העזים, הכחול מול האדום, הסמלים והמלים החיוביות. כהן הינו ד"ר למדעי הרוח ומטפל אף הוא. עיניו דומעות כשהוא מספר על נער המאושפז כצמח ועל תפקידו לתקשר עימו ולשדך בינו לבין הסביבה.

    
הציור סולם יעקב-        חיים כהן עם ציורו "קדיש" לזכר ששת המיליונים שניספו בשואה                                    

את הציור "סולם יעקב" צייר כהן כסמל הרוחני המרכזי של "בית ההתעלות". שם המשפחה השני של בריג'יט הוא ג'אקוב, בעברית- יעקב. סולם יעקב הוא הסולם שמוביל מעלה אל העולמות האחרים.

קשטן נולדה בבריסל לפני 56 שנים, וגדלה בבלגיה ובצרפת במשפחה קתולית. היא למדה פילוסופיה בסורבון וסיימה את לימודיה האוניברסיטאיים בפריז בתחום הפסיכולוגיה הקלינית. לארץ עלתה בשנת 1977, ואחרי לימודים באולפן במשך חודשים אחדים, החלה לעבוד באוניברסיטת חיפה, גם במחקר וגם בתחנה לייעוץ לסטודנטים. כעבור שנה החלה לעבוד במקביל במרכז לבריאות הנפש בטירת כרמל. משנת 1991 היא עובדת כעצמאית. אמה שמתגוררת בצרפת עוסקת כפסיכולוגית קלינית וגם בתה סיימה תואר ראשון בפסיכולוגיה, וממשיכה לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית.

-מתי וכיצד נחשפת לראשונה בפסיכולוגיה הטרנספרסונלית?
- כל חיי אני מחפשת אחר האמת. בגיל שלוש נשלחתי לבית ספר לנזירות. זה נחשב לחינוך הטוב ביותר באותו הזמן, בגיל תשע עדיין רציתי להיות נזירה אבל הדת לא נתנה לי את התשובות שחיפשתי. כשהגעתי לגיל 10 עברנו לצרפת וכבר בתחילת גיל ההתבגרות, ניסיתי לשאול ולהבין את כל השאלות. מדוע יש אי-צדק בעולם, למה יש ילדים מסכנים ורעבים ולאן אנו הולכים. בגיל זה כבר הצלחתי להפנט את החברות שלי, אבל מאוחר יותר ראיתי מופע מגעיל, שבו ניצלו את ההיפנוזה לשעשוע והחלטתי שזה לא בשבילי. בגיל 18 נרשמתי ללימודים באוניברסיטת סורבון ובגיל 23 הייתי בעלת M.A בפסיכולוגיה קלינית.
בגיל 20, נסעתי לחופשה של מספר שבועות בארה"ב ולא נשאר לי מי לקרוא. בחנות ספרים, היד שלי "נפלה" על הספר 'החיים הרוחניים של טיילור קמבל', שבו מסופר כיצד קמבל חוותה גלגולים קודמים מבלי שהאמינה בכך וכיצד ידיד שלה שכנע אותה לעשות היפנוזה, במהלכה היא שחזרה גלגולים קודמים וכאשר קמה, היא לא זכרה דבר. אז הרגשתי וידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים. זה הסתדר לי עם כל התשובות המטפיסיות שאימצתי.
מצד אחד יש בי רצון לטפל ולרפא את הנפש האנושית ומצד שני אני עוסקת בשאלות הרוחניות הגדולות, וכך אני משלבת בין פסיכולוגיה ורוחניות. לצד ההתפתחות הקונוונציונלית ניהלתי כל התקופה ההיא סוג של חיים כפולים, כי העסיקו אותי מאד השאלות המטפיזיות. לצד הקריירה הקונוונציונלית ומסלול הקידום המתבקש, המשכתי ללמוד בשעות הפנאי את התחום המטפיזי, גם מבחינה תיאורטית וגם מבחינה מעשית. לימים גיליתי שיש זרם כזה, שנקרא פסיכולוגיה טרנספרסונלית, ועברתי הכשרות בתחום זה. בין היתר למדתי עם המטפלים היונגיאנים של חיפה שייסדו את המרכז ללימוד וחקר המודעות. למדתי שם שיטות טיפוליות והוענקו לי כלים שמשמשים אותי כיום. השיטות הללו היו נהוגות באירופה ובארה"ב 20 שנה לפני שהגיעו אלינו". מעבודתי במרכז לבריאות הנפש התפטרתי לפני 18 שנים על מנת לעסוק בפסיכולוגיה רוחנית טרנספרסונלית, טיפולים ברגרסיות וטנטולוגיה. 

 

- כיצד יכול אדם לדעת שהוא אכן חווה בטיפול גלגול קודם ולא בדמיון שווא של מוחו?
- בגלגול נשמות אנו יוצאים מנקודת הנחה שלא קיים דמיון אלא זכרונות. דוגמא טובה לכך, היא כאשר אני פונה למטופל ואומרת לו, מצא שני תסריטים למצבים בהם היית בגלגולים קודמים. מסתבר שהמטופלים אינם מצליחים אף פעם לדמיין את מה שהם יגיעו אליו במצב תודעתי מדיטטיבי תוך כדי הטיפול. יש אנשים המסוגלים לתאר במדויק מקום, אליו לא הגיעו כלל בגלגול הזה. או לציין שמות מדויקים של אנשים שהנשמה הכירה ואפילו לדבר שפה, אותה לא למדו בגלגול הזה. הקריטריון לאותנטיות, הוא מידת ההזדהות של האדם עם מה שקורה ועוצמת התחושות והרגשות.

-כיצד מתרחש הטיפול?
- הטיפול מתחיל בראיון הדומה בהרבה לזה המתקיים בטיפול פסיכולוגי שגרתי ובשיחה במהלכה מחליטים במה להתמקד בטיפול. המטופל בוחר כיצד הוא רוצה לשבת או לשכב והוא נכנס להרפיה בעשרים דקות של נשימות, הרפיה והדמיה מודרכת. בעזרתם ניתן להיכנס לתודעה מורחבת המאופיינת בהופעת גלי אלפא, המצב בו המוח נמצא טרם הירדמות ומייד עם היקיצה. לאחר ההרפיה, מתקיים ניתוח והסבר אודות המידע החדש.
אני פונה אל החלק הכל-יודע ומבקשת ממנו לקחת את המטופל למסע בזמן אל שורש הבעיה. המטופל מתבקש לספר על תחושותיו ועל "התמונה" שהוא "רואה", מבלי לסנן את הדברים. "הפלא מתרחש בקרב 90% ממי שמגיע אליי. לאחר עשרים דקות, הם מסוגלים לקבל מידע מהחלק הכל-יודע ולחזור לזיכרונות מאוד משמעותיים הקשורים לאחת התקופות. רוב האנשים הללו מרגישים עדיין תקועים בענייני זוגיות, כסף, בעייה פסיכוסומטית, קשר לא מובן או פוביה.
לדוגמה, אני נתקלת רבות במקרים שבהם המטופל מצוי בקשר כלשהו שאינו יכול לחיות עימו וגם אינו יכול לחיות בלעדיו. טיפלתי בגבר שסיפר על אווירה נוראית בבית, ועל הקושי שלו לעזוב את הבית למרות שהוא יודע שזהו הדבר הנכון לעשותו. במראות שהוא חווה בעת הרגרסיה, הוא גילה גלגול שבו הוא עזב את הבית ואז האישה התאבדה. במצב כזה, האדם מאשים את עצמו ושואל את עצמו 'איך עזבתי אותה?' החוויה והגילוי, יכולים לסייע למטופל להשתחרר מהטראומה ולחפש דרכים לפתרון הבעיה".

-כיצד הגעת לארץ וליהדות?
-עם סיום לימודי בגיל 23 התאהבתי בישראלי והתחתנתי עמו, אותו הכרתי שנתיים קודם בעת חופשה בת שבועיים בישראל. החותנת שלי חלתה בסרטן וידעתי שהחתונה תשמח אותה. היא נפטרה כמה חודשים אחר כך. רק מאוחר יותר גיליתי שחוויתי גלגולים קודמים כיהודיה. עם הגעתי לארץ למדתי עברית.

-מיהו המורה הרוחני שלך?
-בשנת 78, פגשתי את פרנסואה ברוס, מורה לפילוסופיה, שהפך לימים למורה הרוחני שלי והשפיע עמוקות על חיי. "ברוס כתב יותר מ-60 ספרים ונהג להרצות את רעיונותיו בבתי קפה. במשך 17 שנים, נהגתי להגיע אליו לכמה ביקורים כל שנה וללמוד ממנו את הסדר לתשובות. אחד ממשפטי המפתח של ברוס, עוסק בחיים הארוגים משלושה כוחות: חופש הבחירה, הצדק הקוסמי המוחלט (קארמה) וההשגחה. נתקלתי בהרבה אנשים המדברים על מזל או על מקריות. אני לא מאמינה במזל. בחיים אין מקריות.

- כמה גלגולים ניתן לשחזר לאחור?
- רוב האוכלוסייה זוכרת רק את הגלגולים האחרונים. מספר הגלגולים של האדם תלויים ברמת ההתפתחות שלו".

- לאן מגיעה הנשמה לבסוף?
-בסוף הגלגולים האדם הופך לצדיק או מלאך, או שהוא חוזר לאנושות כמלאך או כמורה רוחני, בכדי להביא אהבה, חכמה וחמלה.

- איך הגעת למוסיקה? ולשילוב שלה בטיפולייך?
-מילדותי למדתי וניגנתי 12 שנה בפסנתר כך שהמוסיקה השתרשה בתוכי. את הדיסק הנקרא "התעלות", החלטתי להקליט לאחר שאנשים רבים אמרו לי שהקול שלי חודר להם לנשמה. כשחברה אמרה לי שלקול שלי יש איכויות של ריפוי זה גרם לי להשתכנע. אנשים שומעים את הצלילים ואומרים שהם מרגיעים ומרפאים אותם.
החלום שלי היה תמיד לטפל באמצעות מוזיקה, ודרך החזרה לחיים הקודמים אבל עליתי לארץ ומיד נכנסתי למערך הפסיכולוגיה הקונבנציונלית, התחתנתי, עשיתי ילדים והזנחתי את החלום. הדבר הראשון שעשיתי כשהתפטרתי מבית החולים בטירה היה לקנות נבל תנ"כי שראיתי בחלון ראווה בירושלים, וממש הרגשתי רצון עז לקנותו. החלטתי ללמוד לנגן בו לבד. אחרי כמה שנים, התחלתי פתאום לקבל מנגינות. אני לא קוראת לזה להלחין, כי הן לא שלי. .  חברה המחברת בין אנשים למלאכים אמרה לי שאחד ממלאכי המוזיקה, אוריון, גבר גבוה בשיער שחור, יושב מולי ומשלב איתי ידיים. אותו אוריון מוזכר ב'איליאדה' של הומרוס כמוזיקאי דגול שאפילו הדולפינים הוקסמו מהשירה שלו ונשאו אותו עליהם אל החוף. הבחורה הזו שאלה אותי אם אני שומעת את השירה שלו, ועניתי שאני לא שומעת כלום. היא אמרה שאוריון מציע שאחזור הביתה, אקח את הנבל והמנגינה כבר תבוא. זה בדיוק מה שקרה. יצאה לי המנגינה הראשונה, והכי טובה שלי . מאז התחלתי לקבל יותר ויותר מנגינות. התחלתי להלביש אותן על שירה מטאפיזית, ונוצרו חמישה שירים ושתי מנגינות בלי מילים. אחת מהן קיבלתי כשהייתי בירח מלא של פורים בסדנה בים המלח. יצאתי החוצה, הרגשתי מחוברת לעצמי וליקום והתחלתי לרקוד עם ההרים. למחרת הגיעה המנגינה. במקביל, יותר ויותר אנשים חיזקו אותי בכך שלקול שלי יש איכויות של ריפוי. זה חיבר אותי מחדש לייעוד שלי. אמרתי, 'אני, הפסיכולוגית קלינית בכירה, אתחיל פתאום לשיר'?, בסוף החלטתי ללכת על זה. מצאתי מפיק מוזיקלי עם אולפן והקלטנו 14 קטעים לדיסק. טיפול באמצעות הוצאת קולות הוא אפקטיבי במיוחד, כי הוא מצליח לפרוץ מעבר לאמצעים הרגילים.

יצאתי מבית ההתעלות עם 'כתר' על ראשי (זוכרים את המראה שהגעתי אליו בטיפול?) הבנתי שלמרות שהייתי באחד מגלגולי נסיכה זה לא עזר לי כי הייתי כלואה באיזו טירה לבד ובודדה. ואולי זה היה כי התאהבתי במישהו שלא היה בן מעמדי ולכן הגלו אותי לתקופה, ואולי הרבה דברים אבל מה שבטוח שהיום אני כבר לא לבד אלא מוקפת אהבה.