גיליונות אחרונים

גיליונות ארכיון

אירועים חדשים

דורין פרנקפורט: סנסציה ותרבות ביריעת בד אחת מאת רונית נוביק

המעצבת דורין פרנקפורט, יצאה הקיץ בקולקציה מיוחדת בהשראת זוהר הגחליליות בלילות, ובחורף 2009, בחרה באמנית אביבה אורי כהשראה לאחת מעיצובי הקולקציות שלה. פרנקפורט בעצמה מצטיירת כאישיות ייחודית ומסתורית: במשקפיה העגולים הכהים, ובבגדים השחורים הענודים לגופה. למעשה, פרנקפורט אינה רחוקה כל כך מדמותה המיתית של אורי, האמנית שהלכה עם התדמית שיצרה עד הסוף.

היא מחוברת בנימיה לעיר תל אביב, מעצבת ומציגה אופנה מקומית המחוברת לשורשים ישראלים, לבעיות חברתיות ולגיבורים התרבותיים: במלחמת לבנון והמיתון הגדול בראשית שנות ה-80, הרימה דורין פרנקפורט בשיתוף עם אבנר אברהמי את קמפיין "אופנת הצנע". בשנות התשעים עוררה פרנקפורט סנסציה כשצילמה שתי בחורות מתנשקות על גגי בניין ברחוב אלנבי בתל אביב ליום הגאווה הלאומי..
"אי אפשר לעסוק באופנה בארץ מבלי לדון בדמויות מיתיות ישראליות" אומרת פרנקפורט ומציגה את האמנית אביבה אורי לאחת מאייקונות האופנה הבולטות והמשפיעות בתרבות הישראלית." אורי לבשה בגדים כהים הגדולים מגופה הרזה בכמה מידות וענדה תכשיטים ענקים מוזרים. היא השתמשה בצמר גפן בכדי לטשטש את קווי מתאר גופה ומרחה על פניה מסכת פודרה לבנה שהדגישה את עיניה הכהות, מראה שהעניק לדמותה אופי דרמתי ודמוני. פרנקפורט מכנה את הקולקציה המיוחדת שייצרה בעקבות אורי כ"גותיקה כנענית".

  
הדוגמנית אביה בן דוד בדגמים של פרנקפורט בהשראת אביבה אורי. צילום: יח"צ

בתה של אורי, רחל ימפולר, חשפה את דמותה של אמה, בספר "קומי אורי כי בא אורך", שראה אור ב-2003 בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בין השאר תיארה אותה ימפלור כיצד הייתה אורי רוכשת את מלתחתה: "היא הייתה מגיעה תמיד בדיוק לפני שעת הסגירה. השעה הייתה רבע לשבע, אביבה מיהרה לשק"ם באבן גבירול, נכנסה היישר לשורת המכנסים השחורים - דגם קבוע, מידה אקסטרה לארג' - ולקחה את כל הזוגות, שלא יחסר. וכך, באותו הינף, קנתה את החולצות השחורות הגדולות עם הצווארון הגברי, הכי-הכי גדולות שיש, והיתה אומרת, 'את רואה מותק שלי, איך אפשר לקנות כשיודעים בדיוק מה רוצים'".

השראתה של אורי על פרנקפורט באה לידי ביטוי בבגדים שהצבע השחור שולט בהם, התואמים
לחלק מקו "סטודיו" (הקו הבוגר יותר של המעצבת) לעונת סתיו-חורף 2009-2010. לדעתה של פרנקפורט המשוררת והתסריטאית אביה בן דוד, מי שהיתה בעבר דוגמנית הבית שלה ונבחרה להציג את הקולקציה בהשראת אביבה אורי, והשחקנית רונית אלקבץ, הן שתיים שהושפעו מדמותה של אורי, גם אם לא שמעו עליה מעולם. בן דוד, למשל, לא הכירה את אורי לפני הצילומים". התצלומים המתעדים את הקולקציה חושפים דמיון רב בין בן דוד לדמותה של אורי בצעירותה: אריגים גדושים בטקסטורות, צמר בוקלה שהושטח, ז'קארד או תחרה במוטיבים פרחוניים, ז'קטים ומכנסים קלילים ורכים. מראה השכבות שיוצרים הצווארונים המכווצים, וצעיפי הסרטים, התכשיטים האתניים הגדולים, והתוצאה המתקבלת היא נשיות דרמטית, עטופת מסתורין, ועוצמה ועם זאת פגיעה ורגישה. הגזרות נוצרו בקווים מעוגלים - עוטפות את הגוף או מרפרפות מעליו. יש באריגים השחורים הבזקים של חום, זהב, לבן אפרפר או כחול כהה.
באחד מראיונותיה, הציגה פרנקפורט גם את הצייר רפי לביא כאייקון אופנה מסוגו, וכמוהו גם קדישמן, דן בן אמוץ ויונה וולך. "וולך היתה הרוקרית הראשונה במדינה שבה כולם הסתובבו בסנדלים תנ"כיות. היא היתה עולה על הבמה להקריא שירה לבושה במכנסי עור שחורים ונחשבה בזמנו ל'יציאה'. אחריה, לצורך העניין, היתה עולה דליה רביקוביץ' במראה מהוגן של מורה". "זה הכוח של אופנה - היכולת להתבונן בעבר ולהעניק לו משמעויות תרבותיות חדשות. כי הדרך להכיר בעבר היא רק על ידי עשייה של משהו חדש. לאופנה יש יכולת עצומה להשפיע", היא אומרת. ומאותה סיבה, לדבריה, אישרה לה ימפולר, בתה של אביבה אורי, להשתמש ברישומי אמה כהדפסים על חולצות שעיצבה.

 
דוגמניותיה של פרנקפורט 1994,  קרדיט למצעד הגאווה



קו אופנת הקיץ האחרון של פרנקפורט, התאפיין בשקיפות הבדים, בפאייטים כסופים, ובשליטת גווני הלבן, האפור, והכחול כמובן השולט בכל קווי עיצוביה של פרנקפורט, בהשראת הגחליליות המנצנצות בשעות החשכה. בגדים מחויטים ושקופים שנראו קלילים מתמיד, חולצות ושמלות עשויות מתחרה, שיפון, ובדים אווריריים החושפים את גוון העור. חולצות מכופתרות וז'קטים גבריים שקיבלו נופך נשי בעקבות עיצוב רך ומעוגל יותר. חצאיות מעטפת קלילות, שמלות תחרה שנלבשות מעל קומבינזון בצבע פנינה בוהק המעניק את תחושת זוהר הגחליליות. אריגים שעברו תהליך של קמטוט ומהן יצרה פרנקפורט חולצות כפתורים תפוחות שרוולים וחולצות תחרה מנצנצות מפאייטים כסופים.

מקולקציית "הגחליליות" של פרנקפורט. צילומים: יח"צ



החל משנת 1987 החלה פרנקפורט להשיק את קטלוג הוידאו שלה, מה שלא היה פשוט בהתחלה ואנשים לא ממש התעניינו בכך. אבל עם השנים התבהר לכולם שהיא הקדימה את זמנה בתחום הזה שתפס לאחרונה תאוצה בקרב המעצבים הישראליים. בווידאו הבגד מוצג בתלת מימד, עם התזוזה שלו, כשהוא מקושר למקום ולעשייה, ולא בצילום אופנה בלבד.

השראה צילומית לקטלוג הוידאו היווה עבור פרנקפורט- סבה שנהג לצלם רגעים משפחתיים במרפסות פתוחות ובחדרי מדרגות מוארים, מה שטשטש את מצוקת הדלות והמלחמה ששררו במאה הקודמת ובמקומה הצליח הסב ליצור אוירה אופטימית. בקטלוג הווידאו, נראות שתי דוגמניות, אביה בן דוד וגליה מלטסטה, מטיילות בחדרי מדרגות ובמבואות של בניינים תל אביבים מוכרים. בשד' רוטשילד, מרכז סוזן דלל, המשכן לאמנויות הבמה ובמרכזי קניות, לרוב בשעות הבוקר, "אז ת"א הכי יפה ונקייה". ואם בתל- אביב עניינינו, פרנקפורט מתארת אותה כעיר שורדת ויחודית, מסתורית וגאוותנית. "אני אוהבת בה הכל. את יום שישי אחה"צ, את הים, חיי התרבות ואת זה שכולם אומרים 'כולם חיים פה בבתי קפה, הבועה תל אביבית'. אנשים חיים בבתי קפה כי הבתים שלהם כל כך קטנים שהם לא יכולים לארח בהם. .."